מבוסס על סיפור אמיתי : שמות הגיבורים הוחלפו.
מעצבת יושבת בפגישה עם זוג שרכש דירה\ בית \בניין\ חלל היא מסבירה בהתלהבות על שיטת העבודה שלה. מסבירה כיצד בנוייה הצעת המחיר שלה, שבעצם משקפת צעד אחר צעד את דרך העבודה בפועל. מסיימת את הנאום, מנגבת את הזיעה. נשענת לאחור מותשת. זום האוט - התמקדות על פרצופי הזוג
"ואיפה הסעיף של העיצוב?" נשאלת השאלה היחידה על ידי הזוג.
״עיצוב, עיצוב״ , ממלמלת המעצבת, מגרדת בראשה, מהרהרת. תוהה, מקמטת את מצחה, איפה באמת העיצוב לכל הרוחות? "שנים אני קוראת לעצמי מעצבת ואין שום סעיף בהצעות המחיר שלי שאני מגדירה כעיצוב."
המעצבת הולכת הביתה ופותחת מילון או ויקיפדיה או גוגל או כל דבר אחר שיכול לעזור לה בשאלת השאלות, היכן העיצוב בעבודת המעצבת?
״עיצוב הוא תכנון של מוצר או של מערכת מוצרים, כך שיענו על קריטריונים רבים, כגון מראה חזותי אטרקטיבי יותר, נוחות רבה, מחיר סביר או מאפיינים אחרים. על פי רוב, החפץ המעוצב, בניגוד ליצירת אמנות, צריך לענות על צרכיו של לקוח מסוים, או קבוצה של לקוחות. בעיצוב משתמשים בכלים הקרובים לתחומי ההנדסה והאמנות, אך אין זהות מוחלטת בין תחומי העיצוב והאמנות. עיצוב הוא תחום השואף לשלב בין מסרים בדומה לאמנות (מסרים פסיכולוגיים, חברתיים, אסתטיים וכו'), לבין האמצעים השונים בהם אנו משתמשים יום יום הדורשים הבנה הנדסית וידע טכני. המעצב נדרש ליצור את אמנותו במגבלות שלא קיימות לאמן שאינו מעצב. לדוגמה, בעיצוב פנים ואדריכלות יש לרוב כוונה להעביר תחושה מסוימת לאדם השוהה בחלל (תחושת כבוד ויראה במבנה המאדיר אל או ממסד) תוך מגבלות כוחות הטבע, כוחות השוק והטכנולוגיה.״ https://he.wikipedia.org/
״איך שאני אוהבת את ויקיפדיה לפעמיים״ מהרהרת המעצבת לעצמה, לפעמים הם פשוט קולעים בול! ״
טוב, הסצינה, שכרגע תארתי, היא טבעית והגיונית, הרי אני מעצבת פנים ותפקידי לעצב. אבל ההגדרה המילונית של עיצוב היא תכנון ..אז מה ? מה? בואו רגע ננסה להבין : ההגדרה הנ״ל תומכת במה שאני טוענת שנים: עיצוב ללא תוכן או מטרה או פונקציה הוא לא כלום.
עיצוב ריק מתוכן הוא ההבדל בין זה:
לזה :
אני לא מתכוננת לנתח את יצירותיו של מירו, אבל כשאני צריכה להסביר מה ההבדל בין עיצוב אמיתי ל..עיצוב לא אמיתי - זה תמיד מזכיר לי את האדם שעומד במוזיאון מול יצירה כמו זאת של מירו שאומר "נו, הבן שלי יכול לצייר את זה" "כן אבל יש סיבה שהיצירה של מירו תלוייה שם ב-MOMA או בגוגנהיים או במוזיאון תל אביב ולא הציור, של הבן שלך, מגן צילה"
בעיצוב פנים פחות קל להסביר את ההבדל בין עיצוב נכון לעיצוב שהוא תוצאה של בליל חפצים, צבעים, פרטי נגרות שמונחים, באופן מצודד, בחלל.
ויהיו שיגידו: "מה זה בעצם משנה ? אם אני נכנס לחלל ואני אוהב אותו אז סבבה " - אז שתדעו : אם אתה נכנס לחלל ואוהב אותו יש בו משהו נכון.
כשמעצב יוצר מתוך כוונה ומחשבה יש סיכוי שיעשה זאת נכון . אם הוא פשוט יתן לדברים לקרות, הסבירות הגבוהה היא שיעוצב בלאגן אחד גדול.
תבינו: עיצוב קורה, בין אם אנחנו מתכוונים או לא, בין אם אנחנו מודעים לכך או לא.
אין שום דבר בעולם שלנו שהוא לא מעוצב, יש עיצוב טוב, יש עיצוב רע ויש את כל הבין לבין אבל כל דבר בעולמנו מעוצב. אין שום דבר שאפשר לומר עליו "אין פה בכלל עיצוב". למה אני מתכוונת כשאני אומרת אומרת הכל מעוצב: עיצוב היא הדרך בה אנו מתרגמים את הצורה או הפונקציה בה חפץ פוע על ידי הצורה או התבנית שלו. קחו לדוגמא כפפת בייסבול : למדו אותה מעט, הסתכלו עליה ומהר מאוד תבינו שאתם אמורים להכניס את כף ידכם לתוכה : זאת הצורה . ברגע שלובשים או עוטים את הכפפה, מבינים שהכפפה תעזור לכם לתפוס את הכדור ביתר קלות -זאת הפונקציה.
עיצוב הוא גם התהליך אותו אנו עוברים על מנת לפתור בעיות, מי שניסה יודע שזה די באסה לנסות לתפוס כדור ביסבול ביד חשופה...
דוגמא נוספת : כסא : אנו חושבים גם על הצורה שלו אבל גם על התחושה שתהיה לנו כשנשב בו: כשנעצב כסא משרדי נרצה שישפר את הישיבה שלנו ויגרום לנו לעבוד בנוחות. כשנעצב כסא נוח כל מה שנרצה זה להשתרע, לצפות בטלויזיה ולנמנם. מטרתו של מושב מטוס הוא לגרום לנו לעצב גדול וסבל נוראי מאז האינקויזציה הספרדית....
כשמעצבים כסא צריך לבדוק כמה וכמה פרמטרים: גודל הכיסא, גובהו, הזוית שלו, החומרים ממנו הוא עשוי, האריג. לפני שאנו מחליטים החלטות אלו עלינו לחשוב מהי מטרת הכיסא, מי ישתמש בו ? כיצד המשתמש שלו ירוויח מהשימוש בו? כאשר המשתמש בכיסא חש שהוא מקבל מהפונקציות של הכסא את מה שהוא ציפה ממנו זהו עיצוב שעובד נכון!
האם בחושבנו על כל האלמנטים הללו אנו מבטיחים כי הכיסא יעוצב בשלמות עבור המשתמש ? לא -אבל ללא ספק הדבר מגדיל את הסיכוי שכך יקרה, בעוד באם לא נחשוב בכלל על דברים אלו ,אנו מבטיחים כי הכסא יעוצב גרוע.
כעת קחו את כל מה שכתבתי ותרגמו למה שאנחנו נוהגים לקרוא לו ״עיצוב פנים״ ויהיה לכם ברור יותר מדוע אני לא מזכירה את המילה עיצוב בהצעות המחיר שלי.
עיצוב קורה תוך כדי התהליך, תוך כדי ההכרות שלי עם הלקוחות, תוך כדי השיטוטים שלנו, השיחות שלנו, ההתלבטויות, הבחירות שאנו עושים או ההחלטות שאנו מחליטים לא לקחת. כל אלו הם בדיקות הפונקציונליות שאנחנו צריכים עבור המוצר הסופי שלנו שהוא בית.
עיצוב הוא לא אומנות - עיצוב זה לא ציור על בד או נייר. עיצוב לא יכול להיות עיצוב אם הוא לא פונקציונלי. זה מדוע אני לא אוהבת לקרוא לעצמי מעצבת פנים וזה למה אני מעדיפה לומר שאני מתכננת את הפנים והעיצוב מגיע תוך כדי התהליך וכך מקבלים הלקוחות שלי חלל מתפקד, מתאים לצרכים שלהם ויפיפה
והכל יחד רק יחד הוא העיצוב. השלם עולה על סך חלקיו . והנה כל מה שכתבתי מסתכם למשפט אחד קצר וממצה.
