• merav sade

גם אני חשבתי כך - עד ש.....התאהבתי

עודכן ב: אפר 29

יום העצמאות שמח! בכלל תכננתי לכתוב פוסט על קורונה ואיך הנגיף השפיע עלינו בתפיסת המושג בית. אבל הייתי היום קצת בשוק הפשפשים של חיפה לרכוש פרחים לחג. והרמתי את ראשי אל על ונתקלתי במגדל "הטיל" של העיר ולצידו המסגד שממוקם בסמוך לשוק. ונולד לו פוסט חדש בבלוג שלי ברוח יום העצמאות.



והנה תקף אותי הרצון לכתוב מעט על סגנונות האדריכלות בארץ. מי שמעורה במה שקורה באדריכלות בארץ, לא מהיום אלא לאורך כל היסטורית הבנייה שלנו, יודע כי הפוליטיקה, הסכסוכים היד רוחצת יד לוחצת יד, קיימת בתחום זה בדיוק כמו בכל התחומים העסקנים -בוהמיים בארץ ובעולם.

האדריכלות בארץ היא בליל של סגנונות, זרמים, תקופות אבל בעיקר, כמו כל דבר במדינה שלנו, תוצר של מלחמות עקובות מדם ויצר השרדות, דו-קרב של זרמים בהם עומד המנצח, מניף את חרבו ומקים מבנה באחת הערים הגדולות בארץ.  

בתחילת שנות ה- 60 החל מהפך בסגנון האדריכלי בארץ. מהפך שכמעט כמו בכל תחום של תרבות החל עקב הדור הצעיר והחדש שקם והתמרד והתנגד לגישה שקדמה לו. 



אז מעט על הסגנונות הקודמים: לא צריכה להציג את זרם "הבאוהאוס". (שלעתים מתבלבלים בינו ל"סגנון הבינלאומי" } על שם מוסד הלימודים בגרמניה, ממנו צמחו רוב האדריכלים של זרם זה.

זרם זה פעל בארץ בעיקר משנות ה 30 ועד שנות ה 60.

שנות ה-20 היו בסימן העלייה השלישית בארץ. כיבוש המדינה על ידי בריטניה, תום השלטון העותמאני, המצב הכלכלי הכושל באירופה, כל אלו הביאו לעלייה גדולה מאירופה. בשנים שלאחר מכן, כל מי שהבין שעליית השלטון הנאצי בגרמניה לא מבשרת טובות יצא מאירופה, חלק גדול מהיוצאים היהודים הגיעו לישראל. מצד שני בשנות ה 30 המצב הכלכלי בישראל גרם לסטודנטים צעירים רבים לנסוע ללמוד אדריכלות בארופה וגם הם חזרו לארץ עם בשורת הסגנון. זרם זה החליף את הסגנון האקלקטי שרווח עד אז בארץ והיה ערבוב של ארט-נובו, ארט-דקו ומוטיבים אוריינטליים ומוסלמים.  



הכי אקלקטי שיכול להיות --- חיפה




 זרם הבהואוס נולד, כמו כל זרמי האדריכלות מרגע היוצרות המין האנושי : בגלל צרכים: גרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה הרוסה והיה צורך לשקם ולבנות אותה מחדש, הסגנון המעוטר והמקושט התחלף בבניה פשוטה, ישרה נקייה ומהירה. חלק מעלייה לארץ כללה בתוכה אדריכלים בוגרי הבהואוס. במשך השנים התאים עצמו הסגנון לאקלים הארץ ישראלי ואת התוצר אנו רואים בעיקר בתל אביב בה נבנו מעל 4000 מבנים בסגנון זה. 




הכי בהואוס שיכול להיות ----חיפה




ואז הגיע הברוטליזם ( מצרפתית brut beton : בטון חשוף)

 שנות ה 60:  המדינה בתנופת בנייה עצומה בעקבות העלייה ההמונית, שאמנם החלה בשנת 48, אבל רק לקראת שנות ה 60 החל פיזור האוכלוסין מהמעברות לכל חלקי הארץ. הצורך בבנייה מהירה יחד עם לידת הסגנון הברוטליסטי בעולם, שמייסדה היה לה קורבוזיה הצרפתי הנודע. הביאו לשינוי מגמות העיצוב והבנייה בארץ והחדירו את הברוטליזם לישראל. 






  • בניין אל על בתל אביב אדריכל רם כרמי 1993 תאטרון הבימה תוכנן על ידי האדריכל אוסקר קאופמן ב 1935- שיפוצו תוכנן על ידי רם כרמי עיריית תל אביב אדריכל מנחם כהן -1996



מאז שהייתי ילדה והייתי נוהגת להתהלך ברחובות תל-אביב, העין היתה מתעכבת על בניני הבטון העצומים שהיו פזורים פה ושם לאורך הרחובות. חשבתי שהם מכוערים, לא הבנתי למה לא מסיימים לבנות אותם. לעין בהרבה יותר קל להתרגל לקוים העגולים, הישרים, הנקיים הרכים הקיטשים של הסגנונות הקודמים שהזכרתי.

חלפו השנים וכנראה כשהעין מתרככת היא מסוגלת לראות וליהנות מדברים קשים יותר. הבטון החשוף הפך להיות אהוב עלי, אני מוצאת כי בטון הוא אחד החומרים הכי קרים שמשדרים המון חום.

(מוזר? אוקסימורון? אולי ועדיין) אל לנו להתבלבל בין יצירות אדריכליות לבין מבנים שהשתמשו בחומר על מנת להוזיל עלויות בנייה. 


כן, כן התאהבתי בבורטוליזם - אותו בטון חשוף - תמיד אהבתי אותם קצת קשוחים ומסוקסים.

מגמת הברוטליזם רווחה מאוד גם בישראל בשנות החמישים והשישים. עד היום פזורים ברחבי הארץ בנייני מגורים ובנייני ציבור מעוצבים במשטחי בטון גסים. נראה כי חשיפת החומר וגסות העיצוב, בעיקר מרקם יציקה בתבניות העץ, התאימה בעיני האדריכלים הפעילים באותה התקופה לחומרי הבנייה, לתנופת הבנייה ולרוח החספוס שזיהו בחברה הישראלית. האדריכל המזוהה ביותר עם הברוטליזם בישראל הוא רם כרמי, והבניין המזוהה ביותר עמו (לטוב ולרע) הוא בית הספר התיכון של רשת "עמל" על שם ליידי דיוויס בתל-אביב (1966).


בית הספר -ליידי דייויס - רם כרמי - ארכיון משרד כרמי

בשנים האחרונות רבים ממבני הבטון החשוף נצבעו והבטון כוסה, קשה לעין הישראלית לראות בטון חשוף, אולי האור החזק בארץ שקיבל את הסגנון האקלקטי ואת מבני הבאוהאוס הלבנים, מקשה עם הבטון החשוף ולכן הסגנון הזה נתקל בביקורת קשה כל כך פה בארץ.


קשה לנחש שזה בורטליזים -מלון דן בתל אביב אדריכל היינץ פנחל 1964שכוסה בצבעוניות של יעקוב אגם -צילום עמית

קראתי לפני כמה שנים מאמר על רם כרמי ופועלו, כרגיל אני קוראת את הטוקבקים המצורפים למאמרים. רבים ביקרו את סגנונו, אני לא מצרפת את המאמר, שכן תרבות הטוקבקים בארץ היא כל כך רדודה  שאין זה מין הראוי  בכלל להתייחס לביקורת שכתובה בשפה כל כך זולה. אבל לראייה היא שלאנשים קשה עם סגנון זה ולכן גם בעולם כולו הברוטלאיזם זכור כטרנד עיצובי חולף ולא כחלק בלתי נפרד מהמודרניזם האותנטי. 


כל הצילומים שלא צוין בהם שם הצלם\ארכיון צולמו על ידי מרב שדה זכויות שמורות





חברה ב -

© 2020 כל הזכויות שמורות למרב שדה תכנון ועיצוב פנים

|

|

מתכננים לשפץ? לא בטוחים מאיפה להתחיל?

יש לי בדיוק את המדריך שיעשה לכם סדר בראש ובכיס!

  • Facebook-grey-png-01
  • Instagramr-grey-png-02
  • Pinterest-grey-png-03